בלבי תמיד תישאר עמוק בחדרי חדרים.
זיכרונות שבינינו נצורים עמי לעולמים.
אני רואה עדיין עיניים כחולות וחיוך מהפנט.
הנועם בחיי, היכן הוא כעת?
לא בוכה על חלב שנשפך.
אף לא דומעת על לב שנשכח.
בלבי עדיין מרקדות התמונות,
זכר לעולם אחר ודמויות חיות.
בוודאי אינך רושם בזיכרונך רגעים מאותה ידידות נושנה.
נתת לבך לאחווה חדשה,
טובה יותר מאכזבה רחוקה.
לא, אינך מביט לאחור אל אנשים, שפגעו.
אבדת ואינך מביע רצון למצוא מחדש.
שנים זה מכבר אני הוגה בעבר.
נפשי מתגעגעת לחבוק עוטף של אח אוהב.
אכזבת, כי אמרת שלעולם לא תלך.
אספת לבי אל מקום מבטחים,
אך שכחת אותי שם לעולמי עולמים.
פעם בשנה מבטים נפגשים בין עצים וקברים.
לעולם לא תפנה מבטך לעברי.
שתיקתי הרועמת מקום מפלטי.
יום אחד אפסע לעברך ואקרא בשמך.
אך הנועם שבך כבר לא יזהה הקורא לך.
אתרחק משם בצעדים כבדים.
דמעה תגלוש ותיבש לזכר ימים רחוקים,
רגעים קבורים בין שיחי קוצים. |