בסביבות השעה 20:00 הגעתי הביתה מיום עבודה קשה.
כל מה שחשבתי עליו זה האמבטיה שמחכה לי בבית לשבת שם שעות
ולהירגע.
הגעתי לדירה, סובבתי את המפתח וכשפתחתי את הדלת מליון עלי
כותרת עפו ממשב הרוח שבא מכיוון הדלת.
עלי הכותרת יצרו שביל לכיוון חדר השינה הוא חיכה לי שם הרגשתי
את זה. הסתכלתי מסביב בבית ואלפי נרות היו פזורים בכל הדירה,
כל הדירה הייתה מאורת באור עדין, רומנטי ומקסים לרגע בכלל
שכחתי מהיום הקשה שעבר עלי.
לפתע ראיתי שעל השולחן עמדה קופסא ענקית ופתק קטן הוצמד אליה
"אני אוהב אותך, צ'וצ'י" חייכתי, ודמעות הציפו את עיניי.
לא, לא מעצב. מאושר, משמחה, מהתרגשות.
דורון ואני הכרנו עוד מהתיכון בטיול השנתי האחרון בכיתה י"ב.
השתכרנו והחלטנו לכתוב הסכם נישואים. אם אני זוכרת נכון בתאריך
ה- 10.10.03 דורון צריך להציע לי נושאים. בכלל שכחתי מהיום הזה
עד ש... פתחתי את הקופסא ובתוכה הייתה עוד קופסא ובתוכה עוד
קופסא ועוד קופסא עד שהגעתי לקופסא לא קטנה במיוחד וגם לא כ"כ
גדולה. היו בתוכה עלי כותרת לבנים ואדומים ופתק קטן "חפשי
אותי". חייכיתי.
חיטטתי בין עלי הכותרת עד שהיא הופיעה מולי, טבעת, טבעת כסף
מדהימה עם 4 יהלומים. לפתע שמעתי אותו מתקרב אלי ואת הקול
העדין שלו אומר לי 10.10.03. ואני, שלא שמתי לב לתאריך הייתי
מופתעת. הסתובבתי אליו ראיתי אותו עומד במסדרון עם שתי כוסות
שמפניה בידיו מסתכל עלי במבט המקסים שלו ואור הנרות מבליט את
תויי הגוף שלו. עושים לו הילה משגעת.
בנוסף להסכם דורון הבטיח וחתם על שלושה לילות באילת - הילטון
מלכת שבא. החלום שלי היה להיות בג'קוזי למעלה. לא האמנתי שזה
באמת יחזיק כ"כ הרבה זמן מעמד וגם היינו שיכורים אז הייתי
בטוחה שזה בשביל הקטע. אבל הנה עברו 5 שנים עברנו צבא יחד,
עברנו ימים טובים וגם ימים פחות טובים ואנחנו עדיין יחד.
והיום, הוא עומד עכשיו מולי ואומר "שיר, עוד מהתיכון ידעתי שאת
היא האחת, היום לפי התאריך שקבעת אני אבקש את ידך אך לפני זה
אני רוצה שתדעי שאני כל כך אוהב אותך ואני רוצה לבלות את כל
חיי איתך, פו שלי, התתחתני איתי?"
והטבעת החליקה על האצבע שלי, היא החליקה על האצבע כאילו זה
מקומה הטבעי.
דורון השקה אותי במעט שמפניה והביא לידי מעטפה, היו בתוכה שני
כרטיסים לאילת.
"מלכת שבא?!" שאלתי. "לא... ג'קוזי במלכת שבא" הוא ענה ואני
צחקתי.
הוא נישק אותי, היה לו טעם של שמפניה בדיוק כמו בנשיקה
הראשונה.
בדרך לחדר שינה ראיתי מפעם לפעם שכל המסדרון היה מלא בנרות
לבנים ועלי כותרת אדומים, על המיטה הונחו כמה ורדים אדומים
ומסביב למיטה היו נרות, זה היה מקסים.
הוא באמת השקיע, והוא באמת אוהב אותי...
שכחתי לגמרי כמה הייתי עייפה וכל מה שרץ לי בראש זה כמה אני
אוהבת את דורון - עוד מהתיכון.