טיטי אם / פינוקיו |
הוא מקום להישאר בו
לפני, לגלות בו
שלוות נפש בלתי מצויה
לחדור לתוכו ולחפור,
שאמצא רבדי עומק רצויים
שאבדו בי.
פעם ידעתי לרקוד
היום אני מדדה
על מקלות עץ מתוחזקים
מקושטים בעלי כותרת צהובים,
מלופפים בבד.
פעם ידעתי לשיר
ידעתי לומר את אשר בי
במילים אחרות
- נראה שנמחקו ממני,
נדמה שלתמיד.
פעם ידעתי לכתוב
את אשר כמהתי
התגאיתי ביכולת ההסברה שלי
בכישרון הסחיבה.
פעם אהבתי
אבל גם זה נעלם.
אולי די לי לשקר לעצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|