לא מצפה שתבינו, המבין יבין! והוא כל כך יבין!

והוא עזב, הלך, התנדף לו כמו הרוח...
אך קודם הסתובב בגאווה עם החזה נפוח.
פיזר מילים בלי היגיון,
בנה שורות בלי כישרון.
לא היה הרבה בפנים,
אך לא חיפשו זאת היוצרים.
קראו מילים שטחיות,
והגיבו לפואנטה שיכלה להיות.

כמה קטן הוא הפך...
זה עלוב כל כך!
נלחם במקום בכוח, בהתעלמות,
כי לא הייתה בו שום שנינות.
איך כל כך קל להכנע למילים של אחרים?
להתקפל ברגע שהחיים קשים.

הם ידברו הם ירכלו,
אך החשוב ביותר הם לא ישכחו!
לא הטבעת את חותמך בכישרון,
אך כן בעיזבון!

כל כבוד שהיה,
כל מילה טובה,
כל צ'נלג' לקרב,
נעלם כשהוא ויתר ועזב!




"גילי" מאוכזבת טיפה אך מרוצה...