יוסף ברנשטין / הרחש בקונכיה |
את געגועי אלייך
נשאו רוחות השמיים
לכל עמק וגיא,
חדרו לכל עץ ושיח
בלילות חרקו מרוב עצבות
ובבקרים בכו בדמעות טל
שהפכו ביום לרביבים.
בחלומותי עופות השמיים
קראו בשמך
והד קריאתם חזר מההרים
כהשתקפות בת הקול במראה,
שלבשה את דמותך
המחייכת אליי.
רגשותי געשו לקראתך
כמשברים הדוהרים אלי חוף,
הנשברים ברעש המחריש צלילים
שאפשר לשמוע בקונכיה
את רחש המילים
אהובתי שובי מהר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|