תודה.
אני אומרת תודה
כי אני מרגישה תודה.
עמד לידי אדם.
זעוף פנים.
מתוך ארובות עיניו
מנצנצות עיניים.
כחול בהיר שאפשר לטבוע.
מרתיע משהו.
המבט שלו חודר כל חומה
שאני בניתי.
הוא דורס לי את החומות
חומס לי את הרגשות
הופך אותי...
בנאדם.
תודה.
הנה בא אדם
והרים אותי מעפר.
כמו קשר לי חוט
בקודקוד הראש
ומשך אותי למעלה,
העמיד אותי זקוף
ואימת אותי עם עצמי.
תודה.
זה כאב לי, שרף לי בעצמות.
עיניים דומעות.
חנוקה. האוויר לא נכנס לריאות...
הידיים שלו אוחזות אותי בצוואר.
תודה.
האדם שהחזיק לי את הכבוד העצמי
ביד... עד שמצאתי את הדרך
ישר אליו.
האדם שהחזיר לי את הכבוד העצמי
ע"י עינויים של 9 שנים
הוא האדם שאני מודה לו מכולם.
כי אדם מאושר הוא אדם,
נשאר תמיד בנאדם...

מוקדש למי שבאמת הפך אותי לבנאדם
ומשתדל להיות עם היד על הדופק כל הזמן - אהרן הרצוג.