דרך אישוניך הבטתי במראת תשקיף רגשותיי
פיסות שבורות של תקווה ואפשרויות, קורצות ובורקות
נצצו בשולי ראייתי,
התחלתי להרכיב את השברים הנוצצים והשונים
לשלם אחד ומובן,
רסיסי ודאות, הבזקי כנות צלולה
מחשבות המותר והאסור דקרו את קצות אצבעותיי,
אספתי פיסה משוננת אחר פיסה לא ממוקדת,
לאט ובקטעים התגבשו הפיסות
לסתם עוד כוכב של אור בוהק, מחודד כסכין
המחדד סביבי את האור הקלוש
תקווה או ייאוש,
שמול פניי נוצץ...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.