|
אני עייפה מדי מכדי לכאוב
בכייה של נערה נאבדת
איפה אני? לא כאן
לא שם
גם לא על הגדר
שמצופה בסוכר הציטוטים שלך
הוא קלישאתי מדי מכדי לזהות
אובדנה של נערה אוהבת
גם הוא לא נמצא היכן שאני
ולו יש גדרות שוקולד משלו
ועצמות שבירות
טפטוף 2 זוגות רגליינו
על הרצפה יש עקבות
של רגשות נמלטים
כמעט ולא משאירים
סימנים
לעמי ותמי.
תמי בוכה בתנור
למול פניה המצולקות
של המכשפה
פירורי לחם נלקטים
באדיקות ציפורית
ועכשיו גם לעמי
אין דרך חזרה. |
|
|
יום יבוא ולא
יתקנו לי את
הסלוגן שאני
כותב
ואל תראו אותי
ככה אני משקיש
מנסה
אבל הם חארות
חייבים להוסיף
את ההפחדה שלהם
:" ...רוזחמלו
רוצפשל ,ןויעל
חלשנ ךנגולס "
חארות
נראה אותם משנים
לי משהו בסלוגן
אני יושב פה על
המחשב עם שהם
משדרים אותו,
חארות
!@#$#%&&)@%@$%@#@@$%&$#%#$#!$#
יגאל. הרצליה.
1995 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.