סוף יולי. קיץ, שיא הקיץ.
אבא שוב עוזב באוגוסט, הוא אמר לי שהוא שכר כבר דירה. אמא
אומרת שאבא עובר משבר, אמא גם אומרת שעידו ילד אלים והיא לא
יכולה לצפות את התגובות שלו כי הוא עובר משבר קשה, כן... וגם
היא עוברת משבר, אבל היא חייבת להיות חזקה. אמא אומרת שאני לא
עוברת משבר... סליחה, היא התבלבלה - אני גם עוברת משבר, אבל זה
שונה, אני כבר גדולה, אני פחות קשורה לאבא מאשר עידו. אני גם
קשורה אליה, יש לנו שיחות נפש וכל זה, אני גם יודעת להתמודד
יפה ובריא עם דברים, מה פתאום משבר?
איך היא יודעת את כל זה לעזאזל? אני בעצמי מתקשה להבין מה אני
מרגישה, אבל היא יודעת, כן, היא פוסקת בשביל כולם. שקיות מים
ארורות יש לי בעיניים, לחנוק אותן אני רוצה... אני שוב כאן
בים, אני שוב לבד. החיים מתקדמים ומתקדמים ואני לא פוסקת לשאול
לאן...
עוד יומיים ליאור מתגייס...
עוד מעט אני מתחרפנת.
26-7-03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.