כשממול עוברת הדרך
ואתה ניצב בה מולי,
מתחילה לחלחל בי אותה התחושה
שמזמן אתה כאן כבר עמי.
כשאתה מתקרב ומגיע
ידיך לוטפות לחיי,
עולה בי אותה רעדה
שכמוה כבר חשתי
אבל לא הרגשתי
דומה לה במשך חיי.
כשאתה קורא אותי בעיניך
ומביט עמוק לתוכי,
מרגישה אנוכי כי
תמיד שם היית
ורק לא נגלית מולי.
בנפשי אלטף את פניך
ברוחי אאמץ את גופך,
אתן לדמי לבעבע
אל תוך תוככי נשמתך.
אל תבזבז זה הרגע
אל תיתן לו סתם כך לחלוף,
שמור עליו כאן לנצח
ביני לבינך
תן לו להיות ולחיות.
תן לשנינו ללחוש באותן שניות
היינו כאן יחד,
אתה ואני
וכך זה ישאר לעולם...