גלעד בנארי / את אישה |
מלטפת את גאוותי ונותנת נשיקה
עם לב מתכת ושפתים של אישה
תופסת, חונקת, משחררת ושוב דורסת
לא עושה חשבון לאהבה
יוצאת ממני עוד לפני שנכנסה
מושכת את קו המחשבה אל העבר
מערבבת, מבלבלת, מסדרת ושוב מוחקת
לא עושה חשבון לאהבה
שולחת את ידה לחלומות של אחרים
נוטשת חלקים ממני עזובים במאפרה
מקמטת, מלכלכת, מרימה ושוב דורסת
אלי אדי-שה
את אישה, את אישה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|