פעם חשבתי שהכי קשה להרגיש
לכאוב
לבכות
לרעוד
אותו לחץ מוכר שיורד ושוטף הכל
היום אני יודעת אחרת
הדבר הנורא מכל,
הדבר שאי אפשר לסבול,
הוא דווקא מה שייחלתי לו אז
עמימות וחוסר תחושה
כשהלב הוא כמו דומם
כשבשנייה הקסומה שעיניי נפקחות
אני יודעת שאין לי באמת בשביל מה לחיות.
אך אני אקום, אתלבש ואסתכל במראה
אקווה שאולי היום תחזור אליי התחושה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.