אני מתבוננת בשעון ויש בו כפילות.
אני מביעה משאלה מתוך אמונה.
אמונה קצת מוזרה, קצת תמימה וילדותית, ובכל זאת- מביעה משאלה.

תחילה מבקשת בקשה בשבילו, אחר כך מבקשת בשבילך, בסופו של דבר
מחוסר ברירה, מבקשת בשביל עצמי.

תמיד אמרו לי לקום, להפסיק לתת לאנשים לדרוך עלי.
אמרו שאינני שטיח.

אבל, אני רוצה לבקש בשבילכם.
אני מסכימה שתדרכו עלי מבלי משים, תנגבו בי את החרא מכל תלאות
היום.

אני מוכנה למות למענך, אני יודעת שגם את למעני, אבל אני לא
רוצה בכך.

תודה.