היחיד, בודד, כבר מעצם הגדרתו -
אחד יחיד, לא שניים, לא שלושה ולא כפיל
או תאום מוחלט...
היחיד עצמאי כביכול ורשאי להחליט בעצמו,
אך משום הסביבה מעולם לא נפרד היחיד
בדרכו - אפילו הקטנה ביותר - מן הכלל.
ולכן היחיד בחברה - בדידותו גדולה ביותר כיוון
שאין מחשבה שאיננה תוצר של מפגש.
נאמר על ידי ידידי הטובים שרק עם עצמם
הם - אמת. אך נכון הדבר רק
בעת שנוכל להפריד את האמת שעם עצמנו
מ ס ד ר ה י ו ם הכללי.
ביום שפרט כלשהו יבין אותי
אוכל להפוך סוף סוף לאילם
ולתת לחיי לדבר במקומי.
לכל יחיד יש מספר תאים שונה (ולו באחד)
ומכאן והלאה בכל מרכיביו לפרטיהם הקטנים -
היחיד הוא בודד. |
