מיכלאנג'לו חטב בגופך חיטובים
רקע ריקועים בטורסו שלך
ליטש והזריח צללים מולהבים
במשעול היורד אל גאון זכרותך.
כך ניצבת מולי בפעם ההיא
מבטך משויש ומזהיר את פניך
ובדל של חיוך מבויש, אגבי,
מפתני באלם לפקוד מפתניך.
ואני, כתייר מזדמן בפלורנס,
תרתי אורך הנסער למגע,
רחשתי סביבך, מודה על הנס,
רודה דבשך ככוורן משוגע...
רוויתי עד תום מהצוף הלבן
בעלתי חלום מפוסל - מאובן.
מתוך "מחזור סונטות לאהוב וירטואלי". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.