אריה בר / אגדת שמש |
צללים נובטים
בין עלי העץ
במקרר שתי
כוסות חלב, בכיס חמש
קוביות שוקולד רך
בחוץ הרבה שבילים ללכת,
מסתרי החצר מאירים בכל גוני השחור -
כשהבית מאפיר בעצבונו
הלילה זוכר ארצות רחוקות
ילדת שיער הבקבוקים
זורעת זרעי ארמון בחולות
כוכב ראשון משקה לה
גומות
כששמש אחת
דועכת
בקצה השמים
ורמץ אדום
נושר על הראש
אני עומד על אבן, עוצם
שתי עינים
מפיח בה רוח
והיא בוערת
ובוערת
ולא כלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|