היא לא חשבה לרגע שזה מה שיקרה, זה אפילו לא עלה לדעתה לשבריר
של שנייה, אבל אחרים, אחרים חזו את זה.
"כן, הילדה חולה." ככה אמר הפסיכיאטר.
אבא הגיב לזה טוב, תמיד קרא לה ילדת ירח.
אבל אמא, אמא לעומת זאת, מכחישה.
היא לא מבינה איך הבת שלה יצאה ככה, ההפך הגמור מהמשפחה כולה.
חבריה הבודדים תמיד ריחמו עליה, "ילדה יפה ואינטליגנטית אך
בזבוז של נשמה, ילדה חלשה."
זה מה שאמרו עליה, לכן היא החליטה לקחת קצת פסק זמן מהצביעות
של המשפחה והחברים, ולצאת למסע לגילוי הנפש.
אבל שם, גם שם היא פגשה ביצורים לא כל כך חביבים, למרות שהיא
תמיד ידעה שהעולם הוא לא משחק ילדים, היה בה תקווה שהיא תוכל
להתמודד איתו, אבל מה לעשות, "היא חולה" וכנראה אין לה את
הכוחות בשביל להתמודד.
למרות הכל היא החליטה להלחם בעצמה ולנסות להשתלב, התמימות בה
מזמן אבדה, והחליטה לטעום מה"דברים האסורים" שקיימים בטבע.
"אם אלהים לא רצה שנשתמש בהם אז למה הוא ברא אותם?"
היא אימצה את המשפט לדרך חיים.
זה התחיל עם דברים ירוקים שגרמו לה להיות אדישה ולהנות מכל רגע
של חוסר מעשה, אבל מהר מאד השתעממה, רצתה לחוות דברים שאפילו
לא העיזה לחלום אותם, ואז בעצם כאן המסע שלה התחיל,
מסע הזוי ומטורף...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.