האיש שמדבר במונולוג מסתכל בתמונה של אחיו.
המקום שבו הוא נמצא זה החלון של הבית שלו וזה מה שהוא אומר
לתמונה...


"אתה מכיר את הרגעים האלה שאתה מחפש להיות הכי טוב שיאהבו אותך
הכי הרבה ושתהיה במרכז העיניינים... מכיר?"
(בכעס) אבל אתה לא מכיר את הרגעים שאתה לא מצליח!
אני כל החיים שלי ניסיתי כל הזמן וכל פעם מחדש אני לא מצליח.
זה לא בסדר אתה מבין?!
(בכעס אבל יותר בשקט) מה שונה בי ממך?
מה שונה בי שאני את אף אחד לא מצליח לרצות למרות שאני תמיד
מנסה (ואז מתחיל להיות לאט לאט יותר חזק עד שמגיע לצעקה) ואתה
בחיים שלך לא ניסית וכל הזמן אתה נמצא שם...!
אז הפעם לא יכולת לוותר נכון? הפעם היחידה שמישהי רצתה אותי
ואתה היית חייב להרוס לי את זה!
למה?! (בכעס ומתחיל לפרוץ בבכי)
אני לא מבין מה אתה מקנא?
הרי זה לא יכול להיות כי אין לך במה אתה יודע שאתה יותר יפה
ממני!
וגם... זה לא שהיא היתה כזאת יפה הרי היו לך הרבה יותר יפות
ממנה... אז מה זה?! מה?!
אה אני מבין... (מסתכל בתמונה במבט של טירוף) אתה פשוט לא יכול
לראות את האח הקטן והמכוער שלך מצליח להשיג מישהי שנראית כמו
בן אדם ושמתנהגת נורמלי אה...
(בעצבים גדולים ועדיין במבט של טירוף כאילו עוד שניה הוא הולך
להרביץ לתמונה) אני רוצה להבין יא חתיכת חרא אחד מה היתה הבעיה
שלך!!!
מה... אתה עוד מחיייך!!! (נעשה אדום ומתחיל לרעוד מרוב
עצבים!)
כייף לך לראות אותי סובל אה?! כיף לך?!
(בבכי עמוק שכבר מסתיר את הצעקות הרבות) אז למה לא יכולת לוותר
לי פעם אחת? למה לא יכולת!(אוכל את עצמו כבר מרוב בכי).
בעוד כמה שניות, אפס אני תמיד יישאר אבל כשאתה תגיע לפיסגה
המזדיינת שלך אני יודע שאתה תמיד תישאר אם ההרגשה הזאת שבגללך
אני מת!!! (קורע את התמונה בעצבים וקופץ)