לא חשבתי אי פעם שהעולם כל כך יפתיע אותי, וזה לא לטובה.
לא ידעתי שזה מה שאני אשמע שקרה, לא האמנתי שאנשים יכולים
להיות כאלה מפלצות.
ולא רציתי להאמין שאפשר לעשות דבר נורא כזה!

5 בני נוער, רק  15 מלאו להם, והם אמורים כבר להיות בוגרים
יותר, אוהבים יותר, אנושיים יותר,
ראו כלבה חמודה, לברדורית, שחורה כלילה, מחובקת עם בן הזוג
שלה, הרגע הולידה שישה גורים מתוקים, שבקושי הספיקו לקחת שאיפה
אחת מהאוויר. לא היו מאושרים מהם בכל העולם, בין אם בני אדם,
ובין אם בעלי חיים. רצו רק לחיות את הרגע, להיות מאושרים
בחלקם, בילדים שלהם, באהבה שלהם, בחיים שלהם.

והשטנים האלה באו והרסו את הכל.
הם רצו לעבר הכלבים, צורחים בקולי קולות, כמו מפלצות רעות,
קופצים. לא נותנים להם להיות מאושרים, בשקט. החליטו לקחת מהם
את חייהם. הרימו את רגליהם, ובעטו בכלבה בחוזקה. לא שמעו את
זעקותיה, שכל מי שהיה שומע היה פורץ בבכי ומבקש לעשות משהו, או
ששמעו, אך החליטו להמשיך, עד שהיא החליטה, שזה הספיק לה. היא
נפחה את נשמתה, ועלתה לעולם הבא. הנערים הריעו בשמחה, כאילו
השיגו משהו, אך בעצם לא השיגו כלום, להיפך - הם רק גרמו לעולם
להראות את פניו האכזריים, רק לקחו מיצור כל כך חמוד וטהור את
חייו, שעה שהיה כל כך מאושר.

אבל זה לא הספיק להם.
הם החליטו לקחת מעוד כמה בעלי חיים את חייהם. הם רצו אפילו
לרצוח בני אדם, להוציא את השנאה העזה שלהם כלפיהם, אך יודעים
כי ייענשו בחומרה אם הם כן יעשו זאת. "אבל בעלי החיים? מי הם
בכלל? לא יענישו אותנו על דבר פעוט כמו זה."
הם הוציאו את שקיות הניילון מכיסם, אספו את הגורים אליהם,
הכניסו אותם לתוכן, ואטמו אותן. בטח, הם נושמים את האוויר
שבחוץ, הם לא שמים לב שהגורים נחנקים שם בפנים, או שאולי כן,
אך הם רק רצו שזה מה שיקרה. הם רוצים רק לקחת חיים ממישהו שלא
הספיק אפילו לחיות, ובגלל החוסר שלהם באוויר, הם נחנקו ועלו
להצטרף לאימם.

ולנו רק נותר לשאול: למה???

מבוסס על סיפור אמיתי, שקראתי ב"ראש 1". נכון שזה עצוב???