ציפורים עפות להן,
עפות עפות,
ואינן עוצרות,
ואינן נחות.
ומעל הכל -
הן עפות,
ומעל השכול -
לא נחות.
הן ממשיכות במעופן -
עד בואו של החורף.
רק אז -
הן עוזבות.
הן עוזבות למקומות חמי ם-
למקומות אחרים.
ועם הגיעו של החורף -
כמו הציפורים,
גם הוא עזב...
הציפורים חזרו בסופו של החורף-
אך הוא, שלא כמוהן,
לא שב, לא שב...
מוקדש לשמעון תורג'מן שנהרג בתאונת דרכים בשנה האחרונה
ללימודיו, יהי זכרו ברוך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.