שי מונה / דג זהב |
בין סתרי חלוקיך - חמוקים וגדושים.
אתה מתחולל, חלקלק למשעי,
מענג לשוני בריבוא ריגושים.
שליתי אותך, דגיגון של זהב,
מימים מלוחים השורצים בכרישים.
נשמתי אותך עמוק ועכשיו
שנינו עורגים לימים חדשים.
אורגים ורוקמים אחד לשני
יריעות וכמיהות עטורות מגעים.
מתלטפים-מתרחפים במנעד חושני
עוצרים ואוצרים קסמי רגעים.
השיאני לשיא בין משק סנפיריך
עת ארקיד פתיוני בין פלחי אחוריך.
מתוך "מחזור סונטות לאהוב וירטואלי".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|