יונתן דוויד / שיר חמישי בסדרה |
אני חושב על הזמנים שהיו לנו ביחד
רגעים קשים שעברנו
תמכת בי, עזרת לי לקום
ניסית ללמד אותי לקבל את העובדה
שאני שונה
ואז נמאס לך.
לא אשמתך אני מניח
כל אחד היה מוותר עליי
בסופו של דבר
וזה מוכח, תודה רבה
אז התאבדת. חטא, אבל לא נורא
לך מותר
אני מבטיח
לנסות לזכור לך את הזמנים הטובים
לא לשכוח אותך
בכל זאת היית
האלוהים שלי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|