יונתן דוויד / אלו הלילות |
או שאולי טעיתי והירח שם
ורק מחדרי לא רואים אותו
קר כל כך בחוץ, ולי חם בפנים
חם עד כדי רעד ופחד
עד כדי טירוף ואובדן המציאות
כשאני עוצם עיניים בשביל לזכור טוב יותר
כשאני מחייך כי אסור עכשיו להרעיש
כשרעמים בחוץ שרים לי
ואני עונה בהסכמה
והלב שולח צינורית אל המוח
משתלט על אזור הראש
ועל כל העצבים
אני נותר כשכולי רגש
רגש, חמימות ולב
אלו הלילות בהם אני יושב
וכותב לך אהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|