עודד זמיר / מלך של העיר |
הזמן עובר, כמו שעון.
איך אתמול, היום עבר.
הזמן שלא דופק חשבון.
רק אתמול, הוא צעיר.
הוא המלך, של העיר.
מי חושב, על מחר.
היום הזה, עוד לא נגמר.
יש לו זמן, הוא לא שומע.
השעון מתקתק.
יש לו זמן, הוא לא יודע.
משהו מתרחק.
כשהוא צעיר,
הוא מלך של העיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|