[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טים תימי
/
נידונה למוות

במלחמת השלום מצאתי את המוות שחוגג סביבי במעגל, אבל לא נוגע.
לא משנה לו כלום, לאותו הרגע בו ניתקת הנפש מהגוף וטסה מעלה
לשמיים. לא אכפת לו מה עוד יש לאנשים לעשות כאן. הוא אנוכי.
האלוהים הזה, שאיני יודעת אם קיים או לא,
האלוהים הזה שסותר את עצמו כל פעם מחדש,
שחינך אותי לא להיות אנוכית ולתת תמיד מעצמי, לוקח בלי בושה,
לוקח באנוכיות אנשים שלא מגיע להם.
אם זה האלוהים שלי, אני לא רוצה אותו.
אם זה האלוהים שלי, אם הוא קיים, אז חבל שהוא קיים.
והמוות, המוות הזה, המוות שחוגג סביבי באימה, אני לא אקבל
אותו, הוא לא יקח אותי איתו.
למה? כי כל כך מגיע לי למות, והרי אלוהים לוקח רק אנשים לא
ראויים, ואני, אני ראויה. אני כל כך ראויה.
זה מפחיד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גלידת קרם
עוגיות, יעקוב,
זה כן אוכל
!!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/12/03 14:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טים תימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה