בעבודה שעשיתי לבית-ספר על רצח ארלוזרוב לא הצלחתי לגלות מי
באמת רצח אותו, אז כתבתי בדף האחרון של המסקנה שהוא כנראה לא
נרצח, כי אם אף אחד לא יודע מי רצח אותו אז סימן שהוא לא
נרצח.

המורה שלי להיסטוריה נתן לי ציון נכשל על העבודה. הוא אמר שאי
אפשר לעשות עבודה שהכותרת שלה רצח ארלוזרוב והמסקנה היא שהוא
לא נרצח, אז שיניתי את הכותרת ל "ארלוזרוב לא נרצח". הוא המשיך
לקטול אותי ואמר שזה לא נכון ושהוא כן נרצח.

הייתי עצבני ורציתי להוכיח את האמת, אז קמתי למחרת בבוקר
והלכתי לחפש את ארלוזרוב. התחלתי לעשות טלפונים לאנשים
שמבינים. אף אחד מהם לא הקשיב לתחנונים שלי ולניסיונות השיכנוע
שהוא עדיין חי.
אז שאלתי את אבא שלי אם יכול להיות שהוא נרצח בלי שאף אחד רצח
אותו.
אבא שלי אמר שאם צריך ציון אז לא איכפת לו שאני אכתוב שסבא רצח
את ארלוזרוב, הרי אף אחד לא יכול להוכיח אחרת .
כשהגשתי את העבודה בפעם השניה עם כל התיקונים, המורה והמנהל
קראו אותה וראו בזה מן וידוי לגבי רצח ארלוזרוב, אפילו היה שם
ראיון עם סבא שלי שגם שיתף פעולה .
בסופו של דבר סבא שלי נכנס לכלא לארבעים שנה, למרות שאין סיכוי
שיחיה עד אז ואני גם הייתי יכול להכנס לכלא על ניסיון לסלף את
האמת ולחפות על סבא שלי, כשכתבתי בהתחלה שארלוזרוב לא נרצח,
אבל אני קטין.