ברסאנס ויונה וולך וגברים בני חמישים...
דברים זקנים. עולם שלא נולדת לתוכו.
שפתך זרה, קלה, רכה. פה החיים קשים
ואת בחרת לחיות כאן. את בחרת לבחור.
אבל ידעתי שברחת כרדופת שדים
מתוך חיי ברכה שמנים ועקומים,
מתוך סיר הבשר, מתוך חדרי דוודים
של נפש מיוסרת ועולת אימים.
ולי יש שתי זרועות של כאן ושתיים גם של שם
לחבוק אותך כמו תמנון חצוי, תמנון מורעב.
ואת לא תמלטי: בזכרונך נרשם
עוד בן-אדם אחד אשר אותך אהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.