מונה גולד / אהבה מפיגה דאגה |
לא נבדלנו ברגשותינו-
לא בצערנו ולא בשמחתנו
לרגע לא נפרדו נפשותינו.
בשמש אשאר אתך,
בחורף אהיה לך כשמיכה,
ל"ביחד" הזה הגוף משתוקק
והלב קודח ומתפלל,
מחשק הגוף לא חדל,
מכמיהה הלב עולץ.
מפזרים סביבנו ריח של אהבה
מכל מאודה של הנשמה;
אומרים יין יכול להפיג כל דאגה
האם לא מוטב לעשות אתך אהבה?
23/01/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|