לילות קרים.
נשימות חלושות בערפי.
מתהפך והולך
זרם בבטני.
הכל קורה עכשיו
וכל ניצוץ מורגש.
זה לא גשם של סתיו
והוא לא הולך ונחלש.
החומות רטובות ולחות.
אני עף דרך החלון.
בין טיפה אחת לאחרת
נח מהמילים בלי לישון.
אל תרצה אותי
זה לא יספיק.
הכל תיקח בערבון מוגבל.
אנרגיה שהולכת לעולם תחזור.
לעולם מתקדם ונחשל.
הכלבים בתהומות
בשלווה הם נחים.
איני יכול עוד להכילם.
מפעם לפעם
טורפים דעתי.
איני יכול עוד להאכילם.
אל תגמור
אותי.
זה לא יסתום את החור
שבי.
ואל תרצה אותי
זה לא יספיק.
הכל קח בערבון מוגבל.
זה לא האשראי
זה הכסף הקל
בעולם מתקדם ונכשל.
הלילות קרים.
בין הגשם לטל
הבל פה אופף אותי.
משקה בתקווה.
אין מנוחה ליישנים.
נאחז בעיניים לחות.
אין שקט לאילמים,
זה הכל משחק במראות.
נשרו הדפים,
נעלמו הימים,
העלו עובש,
אפר בעפר.
נצוף בזמן,
כשאהיה מוכן,
נוכל לעבור למחר.
4-5.12.03 |