זה החיפוש המתמיד הזה אחרי המשמעות, זה הרצון להבין, זו התשוקה
לדעת. זה הבלבול המתסכל הזה כשהפער רק גדל בין מה שקיים לבין
מה שאני יודעת. זה הרצון לוותר והעקשנות שנלחמת, זאת התקווה
שבועטת והייאוש שגובר. זה הכעס הזה שמעכיר את הדעת, זה הפחד
שמקפיא, זו התחינה לאהבה. זה שפע האפשרויות, זו תרבות הפנאי,
זו הזכות לבחור וזו היכולת לחשוב. זו האמונה שדועכת וממשיכה
לזעוק מבפנים, זה הטוב, זה הרע, זו הדרך, זו המטרה. ויודעי דבר
יגידו כי האדם מחפש משמעות ואחרים יאמרו שהכול רק פיקציה. ואני
כבר אבדתי בין מטרה ודרך, בין אמונה לייאוש, בין אשליות לאמת.
חושבת שאני שולטת, מנסה להתמסר. זה יצר החיים, זה אופיו של
הטבע, זה הרצון לפרוץ, זה הצורך בהכרה. זו ההתמכרות לכלום, זו
ההשתעבדות לשקר, זה הכול ביחד, זו אני. זו מלחמת קיום.