גולדי בר-לב / שוב |
חיוכים. ושוב אני קורעת תחת נטל העצבות, מחפשת לשווא נקודת
היאחזות. ושוב שפיותי מתעתעת בי, משחקת בנשמתי, מפצלת את גופי.
ושוב כסהרורית אני רצה בין חדרים מנסה למצוא היכן המים יעטפוני
בבטחה, היכן ישקטו הסערות, היכן ימצא נמל לספינתי הטובעת. ושוב
אשקר במצח נחושה, שוב אלך זקופת קומה, שוב אצחק לבדיחתכם, שוב
אשחק את משחקיכם. ושוב אשב לכתוב, נחמה לאומללים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|