אני בחורה באמצע שנות העשרים לחיי, ומה אוכל לספר על עצמי שחיי
סבוכים מיום הולדי?
בגיל חמש עשרה התחלתי לצאת עם אודי, חברי משכבר הימים.
אני ואודי אהבנו בלילות, השתוללנו בימים, בכינו וצחקנו ברגעים
המתאימים... תמיד חשבתי שהוא אהבה לנצח, וכמו כל בת עשרה
שכותבת על לוח הכיתה: "אודי שלי הכי חמוד בעולם, ואני אוהבת
אותו הכי מכולם, כי הוא בשבילי אהובי היחידי, ורק לו שמורה
אהבתי".
אודי היה הכל בשבילי, אדם שאיתו אני חפצה להקים את ביתי ולחיות
עימו כל חיי. עם אודי אני שלוש וחצי שנים ללא הפסקה ללא מריבה
וללא אכזבה. היינו זוג מהסרטים, היינו זוג מדהים, היינו זוג
שיכול לחיות כמו זוג יונים.
הגעתי לבגרותי ואני בקרוב צריכה לעלות על מדים ואז הגיעה הפעם
הראשונה שמאודי התרגשתי נורא.
אודי החל לתאר לי את עתידנו, עתידנו משתלבות כמו אבנים במדרחוב
אנחנו כזוג מתאימים מאוד. בסיום לימודיך נערוך לכבודך מסיבה
ענקית והכי מפוארת שיש בעולם בפארק יפהפה שבו הכרנו והתאהבנו
בסוס פוני שעליו תרכבי, ואני, האביר שלך, אמשוך בחבלו, אנפח את
חזי ואומר: "אני האדם המאושר ביותר בכל העולם". כי יש לי אותך,
ורק אותך אני אוהב אהבת אמת, ולא סתם רק עליך אני חולם בכל יום
שחם - רק אתך אני רוצה לבנות עתיד ורוד. אני רוצה שתהיי רעתי
עד סוף הימים בין החיים וגם בין המתים.
הוא כרע ברך ואמר: " אהובתי, האם לי תינשאי ותשכחי מכל השטויות
שמתרוצצות ללא הרף בתוך ראשך".
לבי החל פועם בחוזקה כאשר שמעתי את דבריו התלהבתי כל-כך.
תהיתי ושאלתי את עצמי האם יכול להיות שבכל העולם הגדול ישנו
אדם שליבו באמת שייך רק לי.
אודי המשיך ואמר "כשתהיי לי לאישה אני אראה לך את כל העולם על
כדור פורח, אני רוצה שתהיי איתי תמיד, אני רוצה שתהיי שלי לכל
החיים ונחייה כמו זוג יונים.  אהובתי אנה השקי בזוג שפתיך את
פי."
העתיד שאתה בונה לנו ביחד יפה מאוד. ניתן לתהות ולחלום רבות על
עתיד ורוד כזה, ובמיוחד כאשר יהיה לי את העונג לחלוק אותו עמך
הוא יהיה יפה ומעניין אף יותר. אך יחד עם זאת אינני מוכנה
לוותר על שלב זה בחיי. אני רוצה להתבגר ולגדול כמו כל חברותיי.
אני לא רוצה להיות השונה בין הרבים, אני לא רוצה להיות המוזרה
בין הדומים, ואף לוותר עליך לעולמים.
תראי אהובתי, אם את לא רוצה להיות שונה בין הרבים או מוזרה בין
הדומים זה לשיקולך, אבל את גם לא רוצה לוותר עלי לעולמים את
סוטרת את עצמך, זה לא מסתדר טוב ביחד. אלוהים נתן לאדם לבחור
בין טוב לרע ואני נותן לך לבחור ביני לבין הצבא.
"זה לא פר - אתה דוחק אותי לקיר." רטנתי בזעם כשדמעות מציפות
את עיני החומות. תראה, כזוג או פרד לכל אדם יש חיים משלו, ואני
אלך לצבא למרות שאצטרך לוותר על עתידי הורוד איתך, אך יחד עם
זאת אל תשכח לעולמים שאני אוהבת רק אותך.
אני שמח מאוד שאת אוהבת אותי אך, כנראה שלנו ביחד לא יהיה עתיד
משותף.
כמו אבנים במדרחוב צחקתי.
אני באמת מצטער שבחרת בדרך הזאת, אבל ברגע זה דרכינו נפרדות.
אני מאחל לך מכל הלב שיהיה לך את כל הטוב שבעולם.
אודי נשק לי על הלחי צעד אל עבר היציאה וטרק אחריו את הדלת.
רק צעדיו הכבדות נשמעו באותו הרגע ואז התחלתי לקרוא לו בקול
חנוק כאשר עיני מלאות בדמעות של ייאוש. אודי - אודי חכה רגע!
יש לנו עדיין על מה לדבר! אני אוהבת אותך! אל תעזוב אותי
כך...



המשך יבוא...