שגיא ט. מיכאלי / מות חייל |
חייל אבוד במלחמה ללא מנצחים
ארץ החיים נפלה והמתים עולים
אש עולה מן האדמה, יום האבדון בא
איש, אדם חי לא יוותרו עוד על פני האדמה
אושר ותקווה נרמסו ופוררו
לא אדע עוד שמחה
דמעותי הפכו קרח וליבי נמס
היו שלום, תקוותי נמוגו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|