היא לא תצליח להרדם גם אם היא מאוד תרצה,
כי היא ילדה של לילה אבל אף אחד לא מכיר את זה בה.
היא יכולה לשכב שעות, לבהות בכוכבים שאבא תלה,
אבל היא לא תישן, היא לא מסוגלת, לא יכולה.
משהו אומר לה: "תהיי נורמאלית, כמו כולם",
אבל היא יודעת שהיא מיוחדת, היא שונה מאחרים
והקושי הוא, שאין אדם שיוכל לגרום לה לעצום את עיניה כעת,
ולחלום.
הלילה קורא לה לצאת אליו אבל שוב אמא וה"לא" השגרתי מהדהדים
בראש.
אז בינתיים...
לשכב, לבהות, לא להבין.
דקות, שעות, עד שהאור שבחלון יגיד לה שהגיעה השעה לחלום.
ולא משנה כמה היא תרצה, גם בלילה הבא - היא לא תוכל לישון...
הערה:
זה ככה, ואין לזה עדיין פתרון... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.