אני מרגישה את ידייך,
העדינות, הדקות,
כשהן מחליקות בשיערי,
מלטפות אותי בעדינות...
אני מרגישה את הנשימות שלך,
כשאת עומדת,
צמודה אליי,
בלי רצון לעזוב...
מרגישה את שפתייך,
האדומות והמתוקות,
לא נותנות לי מנוח.
את מחבקת אותי,
נשימותייך הקטנות והמהירות
והחום שפולט גופך,
הם שהופכים את הרגע שלנו,
לכל כך מיוחד.
דעי לך,
שהענקת לי יותר מכל מי שהכרתי,
שרציתי אותך שנים -
אבל את בתמימותך,
נשארת סגורה אליי.
כשאני מביטה בך
היום, עכשיו,
אני רואה ריקנות,
ריקנות אין סופית,
שאת מקורה אני לא יודעת...
עינייך החומות העמוקות,
שבהן שמץ האהבה והתשוקה
האחרון שלנו,
ואת, את אבודה בהן,
ללא כיוון, ללא מושג,
ללא מטרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.