New Stage - Go To Main Page

טלטול רוזנברגר
/
לא מתרגשת מיוני

"זזתי!" צעקתי, "לאן?" יוני שעבד מול המחשב על האנימציות
המטופשות שלו שאל בחוסר עניין, "לארוחת ערב אצל ההורים של
ענבר"
עניתי, הוא אפילו לא הגיב, רק כשפתחתי כבר את הדלת לצאת הוא
אמר "אלה, אני הולך לישון היום מוקדם, מחר יש לי משמרת בוקר,
אז... " "שוב פעם? אבל מחר יום שישי, אתה לא עובד ביום שישי,
תכננו כבר מלא זמן שנעשה משהו מעניין ביחד... " "אני מצטער
מאמי את יודעת שממש עמוס במסעדה, חגים והכל... " ,"טוב" עניתי
בייאוש ויצאתי מהבית בטריקת דלת... הוא אפילו לא שם לב, ידעתי
שהוא לא ישים לב, הוא גם לא שם לב שהתלבשתי בבגדים הכי סקסיים
ופרועים שלי, ממש לא מתאימים לארוחת ערב אצל הורים של חברה...
פשוט ידעתי שהוא אפילו לא יסתכל עליי כשאני אצא, הוא כל הזמן
עסוק בלעשות את האנימציות המפגרות שלו שלא מקדמות אותו לשום
מקום...
ממש קריירה הוא מפתח לעצמו. אבל מה אני יכולה לעשות... כל פעם
שהוא מראה לי עבודה חדשה שלו אני חייבת להיראות מתלהבת... פעם
התלהבתי מהעבודות שלו וחשבתי שהוא באמת יצליח... אבל לא יודעת
מה קרה ... כנראה שהתבגרתי... כנראה שאני צריכה יותר... אחרי
הכל כבר עברו שלוש שנים מאז שאנחנו ביחד, כמה אפשר להישאר
תקועים בדירה דרום תל אביבית זרוקה, לחיות על שכר רעב, ואפילו
לא לחשוב על חתונה וביסוס החיים?? אני כבר בשלה אני יודעת את
זה... כבר יותר מידי זמן אני בשלה, אני פשוט מחכה ליוני שיהיה
מוכן... פעם באמת חשבתי שזה יקרה, אבל עכשיו אני כבר לא
בטוחה... אולי הוא לא מאמין בחיי נישואים? אף פעם לא דיברנו על
זה... לא העזתי להעלות את הנושא אפילו... פחדתי שזה יפחיד אותו
והוא יברח לי או משהו...
אוי איזה סתומה אני... מה אני צוחקת? איזה פרנואידית! למה שהוא
יברח?? הרי הוא אוהב אותי, אנחנו נשמות תאומות, זהו מחר אני
אומר לו את זה! רגע... אולי הוא באמת יברח?
טוב די להעסיק את עצמי במחשבות האלה... הלכתי מהבית המשעמם
שלנו והזוגיות המשעממת שלנו והלכתי לחפש ריגושים עם חברתי ענבר
בחיי הלילה של תל אביב הפרועה! הרי אני גרה כאן כבר שנתיים מאז
שאני ויוני עברנו לגור ביחד ואף פעם לא באמת ניצלתי את העיר
שבה אני גרה! הרי זאת תל אביב! העיר שאף פעם לא ישנה!
יצאתי מהבית ובחוץ חיכתה לי ענבר במכונית החיפושית הישנה
שלה... ענבר נראתה פצצה והאמת היא שגם אני נראיתי טוב באותו
לילה!
הגענו למועדון לילה שענבר ממש אוהבת ונכנסנו... האמת היא שלא
הרגשתי כל כך שייכת... כולם רקדו והתפרעו וממש רציתי גם, אבל
שכחתי כבר איך... כל כך הרבה זמן הייתי שקועה במערכת יחסים
המשעממת הזאת שלנו, כל יום אותו דבר, חוזרים מהעבודה, אני
מכינה אוכל, אוכלים בשתיקה גמורה, לפעמים שואלים איך היה
בעבודה, וכל אחד עסוק בענייניו. אני לרוב רואה טלוויזיה, קוראת
ספר או מדברת בטלפון והוא במחשב עם האנימציות שלו... ובלילה
עושים אהבה... עלק אהבה... סקס רדוד יותר נכון... ללא כל
רגש... פעם זה היה עם רגשות, הוא היה מחזיק אותי בידיים
השריריות שלו שהפכו לנוזליות אחרי שנים של עבודה על המחשב
והייתי כל כך שמחה, הייתי מרגישה בעננים! הוא היה אומר לי שהוא
אוהב אותי! מרגש אותי! הסקס היה מרגש כל פעם מחדש! אוף די
לחשוב עליו... בוא נלך למצוא איזה סטוץ של לילה אחד ונשכח
מהצרות!
אני וענבר הקפצנו כמה כוסיות והתחלנו להרגיש את זה בא...
התחרפנו לגמרי, התחלנו לרקוד כמו משוגעות! הרגשתי משוחררת שוב
פעם! הייתי כל כך שמחה שלא יכולתי למחוק את החיוך מהפרצוף שלי!
הרגשתי כמו מטומטמת! פתאום ראיתי מישהו די חמוד... האמת נראה
קצת הומו... אבל למה לא? הייתי שיכורה לגמרי לא היה איכפת לי
מי, רק כאן ועכשיו! הוא התקרב, כבר התחלתי לפנטז על הסקס הפרוע
שיהיה לנו מאוחר יותר! על המקלחת החמה שנעשה ביחד שהוא יענג
אותי כמו שלא עינגו אותי לעולם! הוא התקרב עוד יותר ועוד יותר
ונצמד אליי,
רקדנו כל הערב ביחד, אפילו לא ידעתי את שמו... ואז זה קרה. הוא
הזמין אותי לדירה שלו, וענבר אמרה לי ללכת על זה, אז הסכמתי!
נסענו לדירה שלו על האופנוע שלו, הוא העלה אותי למעלה כי הייתי
שיכורה והחל לנשק אותי ולגעת בכל גופי בפראות... לא אהבתי את
מה שהרגשתי... הרגשתי כל כך רע עם זה שאני בוגדת ביוני... הוא
בחיים לא היה עושה לי את זה אני מכירה אותו! החלטתי להמשיך לתת
לו לגעת בי, לנסות לראות אם אני ארגיש יותר טוב אחרי זה... אך
לא הרגשתי טוב בכלל ההרגשה רק נעשתה איומה יותר... לבסוף אמרתי
לו שאני לא יכולה יותר והעפתי אותו מעליי... ברחתי בלי הסברים
מהדירה ורצתי לכביש לקבל טרמפ. כשהגעתי הביתה, היססתי מעט
לפתוח את הדלת... מה אם יוני ער? הוא יבחין שאני שיכורה! וישאל
למה באתי כל כך מאוחר! לבסוף פתחתי את הדלת וראיתי אותו ישן
כמו תינוק על הספה... פסעתי אליו באיטיות נישקתי אותו נשיקה
מלאכית חמודה ומתחננת, ונשכבתי לידו, מתכרבלת בשמיכה ובו לפי
צורת גופו... לאחר כמה דקות הוא הניח את ידיו סביבי והרגשתי את
הרגש הזה שוב פעם... הרגשתי את האהבה החזקה הזאת שיש לי ליוני
שטוב לי איתה בינתיים... ונרדמתי עם חיוך על הפנים...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/12/03 20:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טלטול רוזנברגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה