בלו ריין / חסום |
בלי לדעת היכן,
אך ככל שניסיתי המשכתי להתרחק.
שלחתי את ידיי רחוק עד כמה שאפשר,
לעבר משהו לא ידוע,
אבל לא הצלחתי לאחוז.
רציתי לצעוק, לבקש עזרה,
ונכלאתי בתוך כלוב של בדידות.
כאילו אחז בי כישוף שחור,
הייתי משותק.
ופתאום כמו פרצתי חומה,
יצאתי לחופשי
ונשמתי לרווחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|