ענבל קובי / עולם של שתיקה |
צועדת אליך - מתוך האפלה.
תופסת את ידך - אך בעצם לא את ידך תפסתי, אלא את ידו של אחר.
זועקת את שמך - ואינך עונה.
דמעותיי הן כאביך.
כאביי - שתיקתך.
צועקת אליך מתוך עולם של שתיקה.
צועקת... וזו עדיין אותה הדממה.
דמעותיי הן כאביך.
כאביי שתיקתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|