מהחלון שלי, אמר איש אחד שאני כמעט לא מכיר,
בוקע נוף.
ובחלון שלי יש כחול של האור ושחור.
לפעמים מהחלון שלי רואים ירח ולפעמים שמש.
וכשהוא דיבר, חשבתי.
חשבתי לתומי שגם בחלון שלי יש עץ ואפילו גם שניים
וזוג ציפורים שבונות להן בית.
ואור ושחור ולפעמים גם ירח,
וזוג אוהבים
ופרח.
אבל אז הוא אמר: אבלי לי חסר משהו.
לשבת מול חלון בודד, לראות נוף וציפור זה לא כל החיים,
תמיד יש יותר.
ועם דמעה אחת וחיוך הוא אמר לי,
האיש שאני כמעט לא מכיר:
חשבת, הוא אמר
מה יקרה אם כל הנופים הבודדים יהיו ביחד?
חשבת?
כן אמרתי והלכתי.
כשהסתובבתי הייתי עם דמעה אחת וחיוך.
חיון שהוא העניק לי,
האיש שאני עכשיו קצת יותר מכיר.