"עציר! כנס לתא שלך. פעם הבאה שתצא תקבל כזאת הלקאה שלא תדע
מאיפה זה בא לך".
בחור מפחיד וגדול היה הסוהר שלנו, דיטריך. לא אהב להתעצבן הרבה
כי בדרך כלל לא היה צריך. עצם קיומו היה מספיק מפחיד. לבית
הכלא קראו "משה", על שם האיש היחיד שהצליח לברוח ממנו. עכשיו
הייתה לו פגישה אצל מנהל הכלא. כשנכנס ראה את מפקד הכלא נינוח
כהרגלו, פשוק רגליים, מנגן על המפוחית שלו. מנהל חדש הוא היה
ותכנן קצת לשנות את האווירה ב"משה".
"חשבתי, אולי, אתה יודע, הרי האסירים טובים בזמן האחרון, בוא
נצ'פר אותם קצת. נגיד שמותר להכניס כלי נגינה לכלא, אתה יודע,
להעלות את המורל". "אין בעיה, בחופשה הבאה נגיד לכל אחד שהוא
יכול להביא כלי נגינה. למה לא? הרי הם בכל זאת בני אדם, לא?
כן, רעיון משובח, אדון מנהל."
ואכן, לאחר כמה חודשים הביאו מפוחיות, גיטרות ועוד כל מיני
זמבורות . אחד העצירים, שהיה קלפטומן של כלי נגינה (ולכן גם
קיבל 10 שנים בפנים) תפס יוזמה והקים תזמורת לבית הכלא. כך בכל
חג וחג התזמורת הייתה פוצחת בשירה.
עבר זמן מה ודיטריך נקרא למשרדו של פלאביוס, ראש הכלא. "מה
יהיה רע, דיטריך ידידי, אם ניתן לעצירים, אתה יודע, איזה פעם
בחודש, לראות סרט טוב בקולנוע? הם יבנו את הקולנוע בעצמם וזה
ישתלם להם, הלא סה"כ הם רק בני אדם, לא?". "רעיון נהדר,
פלאביוס. הם מיד יתחילו בבניה." וכך התחילו האסירים לבנות בית
קולנוע יפה ומשופץ. לקולנוע קראו פלאביוס. להצגת הבכורה
"הפריצה לאלקטרז", כמובן, הוזמנו שון קונרי וניקולאס קייג'
שהתחילו לשמוע על בית הכלא ההומני שבונה מר פלאביוס.
אכן, מעגל של תרבות התחיל לצמוח בין כתלי ה"משה" והמורל עלה
בהתאם. האסירים בנו את הקולנוע בכיף ואהבו לעשות חזרות
לתזמורת. "וואו, אם המורל כל-כך טוב", הציע הפעם דיטריך, שכבר
נהיה הרבה יותר רגוע, "בוא ניתן לביקורי האסירים לארוך ימים
שלמים וכך יוכלו גם המשפחות ליהנות מהקולנוע והתזמורת". "רעיון
יפה ,דיטריך", אמר פלאביוס וכך הוחלט. אך מרוב שהאסירים התנהגו
בטוב עם המשפחות שלהם, הוחלט שהמשפחות יוכלו להישאר בבתי הכלא
כדי לשפר את האווירה בתוך ה"משה" האיום והנורא.
לאט לאט הוכנסו גם כנסיה, מגרש כדורגל, בריכה וג'קוזי. "אני כל
כך שמח", היה מצהיר פלאביוס בפני דיטריך, "האסירים שלנו נראים
לי מאושרים. הרי 20 שנה בכלא זה עונש די והותר. אנחנו לא
צריכים שיסבלו כל הזמן." נכון", העיר אחד האסירים שכבר מונה
להיות עוזרו השני של פלאביוס, "אבל למה צריך את התלבושות
הנוראיות האלו, הרי כולנו בכלא. הסוהרים יוכלו ללבוש עניבה אם
הם רוצים וכל שאר אוכלוסיית הכלא תלבש בגדים רגילים". "רעיון
יפה".
וכך היה. בילויים, בגדים, משפחה ומדי פעם בונים איזה בריכה או
קולנוע, הרי מה רע, אם אפשר להעביר את זה ברוח טובה. ובאמת, מה
רע שאין פוליטיקאים מושחתים, אונס או רצח כל יום ואפשר ללכת
לישון בשקט? אה,כן, הסורגים.......