שיר אור / לכן אני |
הראה פניו
בשעת בוקר מוקדמת
על פני שדות ירוקים
ונירים כמוסים
את לא היית
לכן אני.
וכשאור ראשון
הפציע מבין עננים
שהיינו יחד
ואת דממת
ושלוליות נותרו
רק זיכרון
ופנייך נדמות יפות יותר
עד גשם יטשטש גבולות.
גם בחום הבית
על קצה מדבר
ואש מלבלבת
כשקור עז מכה בפנינו
לכן אני
כותבת שתדעי.
אין די בגשם
למחוק
אך בחורף זה כמוסים
סודות
ושדות שידענו,
ואת שם.
לכן אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|