אני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה דווקא עכשיו, כשזה כבר
מזמן נגמר...
אני רק רוצה להגיד לך שאתה בן זונה. אין לך מושג עד כמה אהבתי
אותך. היו לילות שהייתי משתגעת מהרצון שתיגע בי, בזמן שאתה בטח
היית עם המאה בנות אחרות שהיית איתן באותו זמן.
קשה היה לי לעזוב, אבל היה קשה עוד יותר להישאר בידיעה שאני לא
היחידה, שהדברים שלחשת לי באוזן לחשת גם לאחרות. ועכשיו במבט
לאחור, אתה פשוט פתטי! אבל אני פתטית עוד יותר, כי אחרי כל
החרא שעשית לי, אני עדיין אוהבת אותך...
הלוואי שמישהי תכרות לך את הלב מהמקום ותקרע אותו לאלף חתיכות
קטנות, ואחר כך תדרוך עליהן.
זה מה שאתה עשית לי. אידיוט. נמאס לי כבר לכתוב עלייך שירים
ולהסתכל על תמונות שלך. נמאס לי להיזכר בנו מתנשקים ולבכות.
נמאס לי לקום בבוקר ולחשוב עלייך. אני רוצה לשכוח, לשכוח מי
אתה, לשכוח איך אתה נראה, לשכוח את השם המזדיין שלך שמהדהד לי
בראש כל הזמן.
אני רוצה שתמות!
אז שלום, ולא להתראות.
פאתטית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.