21.3.01

העולם ממשיך כהרגלו,
אנשים נולדים ומתים,
הזמן עובר ומזדקנים.

הילד נשאר שם מאחור,
זועק שיחכו לו,
זועק שלא ישכחו אותו.
אך האנשים  .. ממשיכם ללכת.

והילד ממשיך לקרוא לשווא,
והאנשים ממשיכים להתעלם.
והזמן עוד עובר,
והילד צווח לקירות.

ואז, הוא מועד, נופל,
נופל לתוך בור.
לא מצליח לצאת,
לא מצליח לראות שבריר של אור.
הילד רוצה החוצה,
להמשיך את החיים,
להוליד ילדים...
אך הילד, נשאר שם מאחור,
נשכח עמוק התוך הבור.