תמר(שם בדוי כמובן),

אני יודע שהדבר האחרון שאת רוצה זה לשמוע ממני. בגלל זה אני גם
מראש יודע שלא אמסור לך את המכתב. אני כותב אותו בשבילי. אני
מקווה שהוא יגיע לך איכשהו. רציתי להגיד לך שהיום אני ממשיך
הלאה. אני לא שוכח אותך. את חרוטה בליבי לעד. אני פשוט השלמתי
עם העובדה שלא נהיה ביחד לעולם, לא נקום לקול הציפורים, לא
נרדם מחובקים ולא נתנשק מתחת לאור הירח. תמר כ"כ אהבתי אותך.
אני עדין אוהב אותך. אני מצטער שלא זכית להכיר אותי על כל צדדי
ושלא גילית בי את צדדי החיובים יותר. אני מצטער שלא זכית לחלוק
איתי אהבה זה ההפסד שלך, או שלי...? אני לא אוכל לחכות יותר
לאחת והיחידה למרות שאת האחת והיחידה. אני מקווה לשכח אותך.
רציתי להגיד לך שתהני מהחיים תצחקי, תתאהבי, תשמחי כמו שאת
יודעת כ"כ טוב ויפה. תמשיכי לפזר את חיוכך המהפנט לכל עבר.
רציתי להגיד לך בהצלחה. בהצלחה בכל מה שתעשי, מה שתשיגי. שלא
תפגעי שתיהיי מאושרת, תמיד גם אם זה על חשבוני. הייתה לי שנה
קשה אבל רגעים מעטים שהיו לי איתך עשו אותה קסומה. הלוואי שבכל
מעה שירדה לי בגללך חייכת חיוך. רציתי להגיד לך תודה. תודה על
הרגעים הקטנים שנתת לי להרגיש שאולי יהיה משהו. תודה שחייכת
אלי. תודה שדברת אלי. תודה שניסית לא לפגוע בי למרות שכן פגעת.
רציתי להגיד לך גם סליחה. סליחה שלחצתי אותך. סליחה שלא הבנת
אותי כמו שרציתי.
סליחה על זה שהכרתי אותך, סליחה שאהבתי אותך. רציתי להגיד לך
שאני סוגר את הפרק שלך בחיי לפחות לשלב זה. אני צריך לחשוב
המון.
אני צריך לאהוב.לא אותך. זה קשה כשזה לא הדדי. אז אולי פעם עוד
יתנגשו דרכינו. עד אז, שלום לך תמר לא אשכח אותך לעולם.

אוהב אותך,
עידו טל.