באישון מחשבותיי לא נסים הצללים
טיפות מתדפקות על חומות הכרתי
שוטפות אך מעט את פחדי.
מביאה הרוחות שיניעו הלאה ממני את כל ביעותי.
מגניבה בחשאי קרן שמש של קיץ
רק אחת יחידה להאיר
את חושי, מחויבת להזכיר...
הקדרות תצבע באלפי גוונים של קשת
האפלה תנזק קשות מקרן שמש יחידה
הפחדים ימסו אל תוך הנחל, הזורם של אביב ימי.

חורף בחוץ
חורף בפנים
קריר בעמקי נשמתי.

במסע מתמשך של נפשי השואלת
נחה קמעה ותוהה
חוקיות תהומית ממשיכה ופועלת גם עלי
כבתוך משוואה.
העתיד לא ידוע העבר כבר עבר
והרגע זועק בכל מהותו-
אך טבעי שהחורף יהיה כהה קריר
רטוב קודר ואפל.
ומתןך הדממה צעקה מדומה
כך בדיוק רצונו של האל.

חורף בחוץ
חורף בפנים
קריר בעמקי נשמתי.

מקבלת מהות, מקבלת מרות
מתחממת לאורה של תקווה.
בימים כתיקנם היא אינה מתבלטת
והיום היא בשיא הדרה.
מפציע השחר, הצללים משמדים
הרוח שוקטת קמעה.
מביטה אל האפק והנה ניצנים
שפרחו עם הנץ החמה.

חורף בחוץ
אביב בתוכי
העונות מתחלפות לאיטן.
ואני
כמותן.