|
בחיפושים מיותרים בין הנפש לשכל
איבדתי רצון.
מה שבא כל כך בטבעיות אי שם בעבר
כעת התפוגג לו.
בחיפושים מיותרים בין הקיבה לוושט
איבדתי נשימה.
מה שבא בקלות מפתיעה אי שם ב-81
כעת התמוטט לו.
וריצות אחרונות בין נקודה א' לב'
נראות כבריחות היסטריות לחדר.
אני מנסה לצאת מהפחד
לצאת מעצמי
מה שבא בטבעיות ובקלות
קשה כל כך קשה עכשיו.
ולאחר זריחות מרשימות וארוכות שנמשכות ימים
אני מתכנסת ושוקעת שוב
האם בהגיון שקט אוכל להציל את עצמי?
ההגיון שקע, הנפש טבעה.
וכל אותם הדברים שחיפשתי -
אבדו. |
|
|
אני הכי שונא
אנשים שמדברים
איתי בצ'ט ואז
שולחים לי שורה
של סימנים כאלה,
נגיד
&@!%>-:<$
ואז אני שואל,
מה זה,
קיבינימט?
ואז הם עונים
"מה, אתה לא
רואה? זה איש
שמציץ מעל גדר
ואוכל בננה."
אפרוח ורוד,
זועם נורא.
הנה, ככה:
)-:< |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.