יושבת בביתי ושותה קפה. רואה טלוויזיה ומעשנת בשרשרת. מכוסה
מתחת לסמיכת הפוך שלי. אני לא אוהבת חורף, לא אוהבת גשם, לא
אוהבת כשהמאהב מאחר לדפוק בדלת. ואז נכנס הביתה רטוב, ומלכלך
לי את הרצפה, ותאמינו לי, ממני הוא לא יקבל הלילה.

וכשאני צריכה לצאת החוצה, אני עוטפת עורי בצלופן, כי אני באמת
עשויה מסוכר (אחרת למה הוא כל הזמן קורא לי "מותק"). וכשנקרעת
לי המטריה, אני נופלת על ברכי וצועקת "גאולה!!!". ברק רעם
סערה! הכל כל כך מפחיד בחוץ, למה צריך להיות במיטה. אני אשאר
לי בין הסדינים, אעשן עוד סיגריה ואשתה כוס תה.

מצחיק כשיש לי חור בתקרה...