טל היה ילד מיוחד. בעוד יתר הילדים בגילו ניהלו חיי נוער
שגרתיים ומקובלים על ידי החברה, טל העדיף להיות שונה.
מתוך אובססיה, לא מתוך בחירה.
טל חווה הערצה אובססיבית לזמר/ שחקן/ דוגמן אושיק לוי.
הוא לא הסתפק בקניית הדיסקים שלו, הוא שינן את כל השירים בעל
פה, וגם אם היו מעירים אותו באמצע הלילה ומבקשים ממנו לשיר את
"השוטר אזולאי", הוא מיד היה עושה זאת בהצלחה ללא שום בילבול
ובבטחון עצמי גדול כמו הקריירה של אושיק.
לא רק שירה רגילה, באותו מצב, של אמצע לילה ויקיצה משינה
עמוקה, הוא יכל מיד לשיר ללא טעויות את השירים גם במהופך.
השמועה מספרת שפעם בטיול שנתי, חבריו לכיתה עשו נסיון והעירו
אותו משינה וביקשו ממנו לשיר את "השוטר אזולאי", במהופך, וטל,
כשעיניו עוד בקושי מסוגלות להפתח, ושיווי משקלו טרם הספיק
להתייצב, שר ללא אף טעות : "ןלש ןלוכ תואטמסה םיקיר רבכ
תובוחרה..."
הוא אפילו ידע לשיר את זה בשפות שונות, אם למשל רק היית מבקש
ממנו, הוא היה פוצח בשירה בסםרדית שוטפת:
", todas las calles vacian ya "
ובעצם בכל שפה שקיימת בעולם, אפילו בשפת הסימנים ובברייל.
עכשיו אתם מבינים למה התכוונתי שאמרתי אובססיה?

אבל זה לא נגמר בזה. חדרו של טל היה מלא בפוסטרים של אושיק,
חלקם בתנוחות אירוטיות. כל מגזין אשר פורסם הפרט הכי קטן על
אושיק נשמר אצלו יותר טוב מאשר מוצג אריכאולוגי פרי היסטורי
מהממלכה האשורית נשמר במוזיאות הבריטי. הכל היה בתוך ניילון
אטום, אשר הוצא ממנו האוויר בעזרת וואקום, על מנת שהחמצן לא
יפגע בנייר היקר ערך ויצהיב אותו.
על שידת הטלוויזיה בחדרו היו מונחות מסודרות בשורה על פי סדר
כרונולוגי קלטות של בלי סודות. שלושה עותקים מכל קלטת, למקרה
שחס וחלילה אחת תהרס.
האנשים השנואים ביותר בעולם עבורו היו חני נחמיאס, חנן
גולדבלאט ונתן נתנזון. הוא תמיד חש שהם מנסים לגנוב את אור
הזרקורים מאושיק, ושהוא לא מקבל את הכבוד הראוי לו. הוא חשב
שהשלושה אפילו לא מתקרבים לדרגה של אנשים שראויים לצחצח לאושיק
את הנעליים, ובטח לא לגנוב לו זמן מסך.
מכתבים רבים שלח טל לאושיק, מכתבי הערצה אהדה, וסתם לשאול
לשלומו. פעם אחת הוא אפילו קיבל בחזרה מכתב מאושיק, וזה הרגע
שעד היום טל מגדיר כפיסגת חיו.

רק דבר אחד היה חסר לטל, דבר אחד שיהפוך את חיו האובססיבים,
לחיים אובססיביים מושלמים. הדבר הקטן הזה שהופך אובססיה
לשלמות, לשגעון מוחלט. פגישה עם אושיק.
הוא היה בהופעות שלו, אם זה במופע שירים בצוותא, או סתם הופעה
באיזה תוכנית אירוח בערוץ 2. טל תמיד היה שם, אבל מעולם לא יצא
לו לפגוש אותו באמת. אחד על אחד, גבר על גבר. אושיק אל אושיק.

יום הולדתו ה 14 של טל הגיע. יום הולדת זה זמן מצויין לחשבון
נפש, וטל, בשלהי הלילה הראשון למלאות 14 שנים לחיו, שכב במיטה,
ובהה בתקרה, כשמחשבות פילוסופיות נעות בראשו. הוא חשב על חיו,
על מטרותיו, שאפותיו, רצונותיו ושליחותו בעולם הזה.טל האמין
שלכל אחד יש שליחות. אושיק למשל הוא שליחו של אלוהים על פני
האדמה, ותפקידו הוא לפזר שמחה בעולם.
טל חשב טוב טוב על חיו עד היום, מהרגע הראשון שהוא זוכר את
עצמו, כילד קטן אשר צופה באושיק במופע יום העצמאות, ועד הרגע
האחרון שחווה לפני שנכנס הלילה למיטה (צפייה בקליפ של אושיק).
לפתע הוא הבין שהוא הגזים לגמרי, שחיו פשוט יורדים לטמיון והוא
חייב לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי.
הוא הבין שחיו מתבזבזים על שטויות לא חשובות כמו בית ספר,
חברים, עישון, שיחות עם חבורת אנשים תמוהים בצ'אטים שסביר
להניח שרובם נרקומנים, משחקי פלייסטישן 2, משחקי מחשב שונים
ואהדה להפועל תל אביב.  
"מהיום", חשב לעצמו, "אני בדיאטה". דיאטה של כל פעילות שאינה
משרתת את המטרה האמיתית שלו בחיים-לפגוש את אושיק.

טל עזב את בית הספר, ניתק את הקשרים עם כל החברים, וזנח
לחלוטין את כל תחביביו הקודמים והשטחיים.
הוא גילה את כתובתו של אושיק, ומדי יום הסתתר שעות מאחורי
השיחיים בבניין הסמוך ושינן בעל פה את סדר יומו של אושיק,
בעזרת מעקב אובססיבי 23/7 (פחות שעה עם הפסקות לפיפי
והתרעננות).
הבעיה העיקרית שלו הייתה ההתרגשות. הוא התרגש מדי להציג את
עצמו בפני אושיק, כי הוא ידע שברגע שזה יקרה, ליבו לא יעמוד
בעומס ההתרגשות והאדנלין אשר מוחו יזרים, והוא פשוט יתמוטט
וימות.
הוא גם ידע שבעצם ברגע שיפגוש את אושיק, בעצם מטרת חיו הושגה,
ולא יהיה לו יותר בשביל מה לחיות.

כך עברו השנים, וטל המשיך בשגרת חיו, או כפי שהוא כינה אותה -
שליחותו. הוא עקב אחריו יומם וליל, שנה רודפת שנה.
עד ששנה אחת, ביום החורפי ביותר בהיסטוריה של ארץ ישראל, טל לא
עמד בזה, ומסר את חיו לבורא.
אור לבן ומסנוור הפציע. היה זה הדבר הראשון שטל ראה בעולם הבא.

"ברוך הבא לגן עדן", ברך אותו קול מהדהד אשר בקע מתוך הלבן
האינסופי...
"אתה אלוהים?" שאל טל את הקול האינסופי, והקול ענה לו בחיוב.
טל נשם לרווחה, וסוף סוף ידע שמשימתו הושלמה. הוא דיבר אחד על
אחד עם אושיק.