עידן סימון / לילי ופתאומי |
אני והרחוב התפצלנו
הוא הלך עם האנשים שיצאו מההצגה
ועברו רגעים רגשיים חזקים
(באמת הצגה טובה, ראיתי אותה פעם)
ואני הלכתי ליד פאב קטן
שישבתי בו פעם לבד וצחקתי מבדיחות שלא נאמרו
ואז ניגש אליי בעל המקום ואמר
"מינימום הזמנה - 30 דמעות"
אז אחרי שכבר אילצתי מתוכי את כל הבכי
בימים שעברו ובימים שיעברו
נותר לי רק להתפצל
ולשבת על ספסל רטוב
בלי לחשוב
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|