בלילות הקרים,
כשהרוח נושבת,
אלטף שערו,
ואשקע בתרדמת חורף.

בלילות הקרים,
כשהשמיים קפואים,
והמיית ינשוף נשמעת,
אחבוק את נשמתו,
ואשקע בתרדמת חורף.

בלילות הקרים,
כשהיד מרפרפת,
אתענג ממגעו,
ואשקע במערבולת מענגת.

בלילות הקרים,
כשצמרמורת בגבי חולפת,
עייפות את עיני עוטפת,
אחלום חלומות מתוקים,
על אהבה קיימת.

ובמיטתי,
כשאשכב על גבי בדד
אפנטז על הפעם הבאה בה
אביט בעיני השקד,
שפתיים ירחצו שפתיים,
לשון תחרוץ לשון,
היד האוהבת תפגוש בכתף מחוטבת,
וחיוך דק יעלה על שפתי האוהב/ת.

לילה טוב מתוק שלי...מתגעגעת...ואוהבת.